געתון

מתוך Matteasher

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

מידע כללי (והפניות לדפים נוספים):

לדף: ה"ארכיאולוגיה" של געתון

לדף: שמואל כץ - אמן בקיבוצו

לדף: סיור בגעתון ________________________________________________________________________________________

מקור השם

לקיבוץ הוצעו מספר שמות:

קבוץ "אחד במאי" - על שם גרעין המייסדים מהונגריה.

שופייה - על שם חירבה בקרבת מקום.

השם "געתון" ניתן ע"י הקק"ל, על שם קרבתו לנחל הגעתון. השם מוזכר בתוספתא מסכת שבועית פרק ד'. השם השתמר בצורתו הערבית ג'עתון.

תאריך העלייה על הקרקע

הקיבוץ עלה לקרקע בתאריך 8/10/1948 , בעיצומה של מלחמת השחרור.

מייסדי הקיבוץ

מייסדי הקיבוץ היו חברי גרעין 1 במאי של השומר הצעיר, אשר עלו לארץ מהונגריה באניית המעפילים "כנסת ישראל". הגרעין המייסד קיבל את הכשרתו הבסיסית בקיבוץ איילון.

לימים הצטרפה לקיבוץ השלמת גרעין ארץ ישראל "גרעין שדה". גרעינים שונים הצטרפו מאוחר יותר לקיבוץ, ביניהם גרעין "אלון" מארצות אמריקה לטינית, וגרעין "אלעד" - ישראלים. כמו כן הצטרפו לקיבוץ חניכי חברות נוער של "עליית הנוער" אשר התחנכו בקיבוץ והמשיכו בו את חייהם.

צילום שער הכניסה לישוב

שער הכניסה ה"חדש" (שער חשמלי):

_______________________________________________________________________________________

הסטוריה של חדר האוכל בקיבוץ

חדר האוכל בקיבוץ אינו רק מקום האכילה אלא מקום מפגש מרכזי בין החברים. ארוחת בוקר, צהריים וערב, ופעם היו גם ארוחות ארבע ממוסדות, עם תה ממותק בסכרין וריבה מהולה מהולה במים.

התקיימו בו שיחות קיבוץ סוערות עד השעות הקטנות של הלילה - הבנות סרגו בינתיים סוודרים לילדים ולבעלים, המקרר היה פתוח וחברים הלכו, תוך כדי השיחה, להכין לעצמם סנדווצ'ים, ובחום הקיץ גם חולקו ארטיקים. שם נידונו בעיות עבודה, חינוך ופוליטיקה.

חגים נחוגו בחדר האוכל, הרצאות ופעולות תרבות - הכל היה בחדר האוכל.

ובלילות - בלילות השומרים הכינו בנחת אוכל לעצמם ואירחו אחרים גם לצ'יפס. כמו-כן מוטל היה עליהם להכין אוכל לעובדי הלילה של המפעל ולשומרות בבתי הילדים (שישבו בבית התינוקות). בלילות הקיץ היו גם הרבה מתנדבים ומתנדבות והארוחה היתה גדולה... ובין היתר גם שמרו על הקיבוץ.

בכניסה לחדר האוכל היה תלוי פעמון גדול וצלצלו בו לכל ארוחה - להודיע שהאוכל מוכן, צלצלו לשיחת קיבוץ ולשריפה. בין היתר שימש הפעמון לתליית נחשי צפע שהביאו הלולנים איתם, כשבאו לארוחה.


בתמונה - שער לחוברת שצויירה ע"י שמולי (שמואל כץ), בשנת 1968, על חדרי האוכל בגעתון.

_________________________________________________________________________________________


עם העלייה לקרקע

ביום העלייה לקרקע - 8/10/48 - עדיין ישב צבא קאוקג'י על הגבעות ממזרח לקיבוץ. נחפרו מיד תעלות קשר ונבנו הצריפים הראשונים. הארוחות הראשונו הוכנו בצריפון שעתיד היה להיות בית שימוש, ובינתיים נבנה צריף חדר האוכל.

והמטבח - הוא "זמני".

________________________________________________________________________________________

ארוחה ראשונה עם העלייה לקרקע:

________________________________________________________________________________________

צריף חדר האוכל שנשרף

בפברואר 1950 עלה צריף חדר האוכל באש ולא השאיר סימן אחריו. נבנה במקומו חדר אוכל מבלוקים, דבר שהיה חריג בקיבוצים בני גילו, ואף הושמץ הקיבוץ על כך כ"קיבוץ של בורגנים".

רישום של שמואל {שמולי} כץ, השריפה בעיצומה:

________________________________________________________________________________________


רישום של שמואל (שמולי) כץ - ספסל לשלושה:

בארוחת הבוקר הוגשה חצי ביצה וכף שמן למעוניינים. על השולחן שני סכינים, לכל היותר. הצלחות היו עשויות מאלומינום. כשחלקו שמנת (שהופרדה מהחלב שנשלח לתנובה) הקציפו אותה בעזרת מזלג על צלחות האלומיניום. מדי יום שלישי בערב, הוקרן סרט בחדר האוכל. חדר האוכל היה אפוף עשן סיגריות, תרגום הסרט היה במקרין צדדי ידני, אשר התירגום היה על סרט צלולויד בכתב יד, וההערות החברים נשמעו ברמה.

________________________________________________________________________________________

עם הימים וההשלמות שבאו לקיבוץ, נעשה חדר האוכל קטן מלהכיל את כל האוכלוסיה.

רישום של שמואל כץ, מאותם הימים:

________________________________________________________________________________________

חדר האוכל הבנוי הראשון

מרס 1951 - חנוכת חדר האוכל הבנוי. חדר האוכל שימש בתפקיד זה עד שנת 1968, בה נחנך האגף הראשון של חדר האוכל החדש. בחדר אוכל זה ישבו בשולחנות של ששה אנשים, על ספסלים ארוכים משני הצדדים.

תמונת החדר האוכל הבנוי הראשון: עם חנוכת חדר האוכל שנבנה מאוחר יותר (1968) שופץ המבנה, הריצפה הוצבה בשיפוע ואולם האוכל הפך לאולם קולנוע של ממש, עם במה קטנה ומסך להקרנה, המטבח הפך לספרייה, מחסן הפרודוקטים הפך לחדר עיון לזכרו של חברנו דני שטראוס, שנפל במלחמת ששת הימים.

עם ירידת ערך הקולנוע המקומי, יושרה שוב הרצפה והאולם נמסר לשימושם של להקת המחול הקיבוצית והאולפן למחול שבכפר המחול בגעתון.

________________________________________________________________________________________

חדר האוכל הבנוי השני

חלומו של הארכיטקט, מנחם באר חבר הקיבוץ, היה לבנות חדר אוכל עגול, אך התקציב בא מהסוכנות היהודית ואלה לא אישרו דבר כזה. נבנה חדר אוכל מלבני עם חלונות אלומיום רחבים הצופים לים (חלונות האלומיניום היו אז חידוש מרענן).

בתמונה: חדר האוכל השני והמטבח לידו: בחדר אוכל זה היו כבר שולחנות לכל ארבעה סועדים וסכין לכל אחד. עיצוב הריצפה בגוונים כהים ובהירים - לפי קווים המתווים את סידור השולחנות באולם. נקנתה מכונה לשטיפת הריצפה וזו התקלקלה לאחר זמן וחזרו לשטוף בעזרת צינור המיים והמגבים הישנים. ההגשה היתה אישית, לכל שולחן כאשר עובדי חדר האוכל דאגו למילוי השולחנות לפי הסדר. מאוחר יותר, ולאחר ויכוחים סוערים מאד, עברו לשיטת ההגשה העצמית, למרות שחדר האוכל לא תוכנן למטרה זו. בשנת 1984 נחנך האגף הנוסף לחדר האוכל, שהיה גדול ומורחב פי כמה מהאגף המקורי, שנבנה כאמור, בשנת 1968.

צילום פנורמי של חדר האוכל
הגדל
צילום פנורמי של חדר האוכל


חזית המבנה לצד מערב היתה מעוגלת והציגה נוף פנורמי של הגליל המערבי והים. בכך מימש הארכיטקט (מנחם באר) חלק מחלומו הישן על חדר אוכל עגול. לימים צמחו העצים שניטעו מסביב, והים... נעלם. מעלה בטון לולייני מקיף את המבנה החדש ומהווה דרך כניסה ויציאה נוספת למבנה הגדול.


חזית המבנה קושטה בתבליטי בטון לפי שרטוטים של הצייר שמואל כץ, חבר הקיבוץ.

________________________________________________________________________________________


בתוך חדר האוכל הוצב קיר עם תבליט קרמי, בעיצובו של שמואל כץ (שבוצע בסטודיו של סעידי בכפר מנחם).

בתמונה: קיר הקרמיקה

________________________________________________________________________________________

בקומת הקרקע הוקם מועדון פעיל, המשמש עד היום בתיפקודים שונים.

בתמונה: אורחים שהזדמנו למשטח התחתון (רחבת המועדונים)

________________________________________________________________________________________

חדר האוכל עם השינויים בקיבוץ

עם השינויים בקיבוץ (בשנת 2002) נגזר גם גורלו של חדר האוכל, המטבח הושכר למפעל מזון מוכן, אולם חדר האוכל התרוקן ומצפה ליעודו החדש.


בתמונות - צילומי חדר האוכל לאחר הפסקת השימוש בו.

________________________________________________________________________________________



והנה הגיע היעוד החדש (2008) - חדר האוכל הגדול יחולק לאולמות משנה וישמש את להקת המחול הקיבוצית, במסגרת "כפר מחול עולמי" שמוקם בגעתון. בהצלחה.

________________________________________________________________________________________


מפעלים ועסקים

ימאתון בע"מ - מוצרים מקרטון כוורת.

פיתוח, ייצור ושיווק מוצרי קרטון במבנה של חלת דבש. מפעל משותף לקיבוץ געתון ולקיבוץ עין המפרץ.

________________________________________________________________________________________


ת.א.ג. מכשירים רפואיים.

פיתוח וייצור מכשירים רפואיים מתקדמים לניתוחים אנדוסקופיים.

ת.ג. חריטה.

חריטת חלקי מתכת במחרטות אוטומטיות, בקבלנות משנה.

________________________________________________________________________________________

ארטמדיה געתון - עיצוב גרפי

________________________________________________________________________________________

שיקויי געתון.

ייצור שיכר מפירות אקזוטיים: פסיפלורה, רימונים, קיוי, ליצ'י ותערובות שלהם.

________________________________________________________________________________________

אמנים

שמואל כץ - צייר וגרפיקאי

שמואל כץ - אמן בקיבוצו.

יהודית ארנון - מייסדת להקת המחול הקיבוצית - כלת פרס ישראל 1998

על להקת המחול והקמתה ע"י יהודית ארנון, באתר זה.

רמי באר - מנהל אמנותי של להקת המחול הקיבוצית

על דרכו של רמי באר במחול, באתר זה.

כפר מחול עולמי - בגעתון

מידע ארכיוני


עריכה וצילומי הצבע - ניצן רודין, געתון

11:53, 24 יולי 2007 (IDT)

כלים אישיים